• מוניקה ידלין

פנורמה חברתית



שיטת פנורמה חברתית SOCIAL PANORAMA, פותחה בשנת 1994, ע״י ד"ר לוקאס דרקס ((Lucas Derks פסיכולוג חברתי וטריינר NLP בעל שם עולמי, ספריו תורגמו לעשרות שפות ,קיבל פרסים והכרה בינלאומית בשנת 2018 מגרמניה ובשנת 2019 מאנגליה.

בשנת 2017 הביאה גב׳ לומי רז - מייסדת ומנהלת מכללת רז - המרכז ללימודי פנורמה חברתית, מאסטר וטריינר NLP, לראשונה לישראל את השיטה פנורמה חברתית ומאז מטפלת ומלמדת את השיטה בקורסים וסדנאות ברחבי הארץ.


גישת הפנורמה החברתית עוסקת בשאלה איך אנשים מייצגים מערכות יחסים. ד"ר לוקאס דרקס מצא כי המרחב הדמיוני הוא העקרון המארגן, הראשוני והעיקרי בחיינו, וכל דבר שקורה לנו מיוצג במוח שלנו כחוויה במרחב המנטלי. באמצעות עבודה עם המרחב המנטלי, הפנורמה החברתית מאפשרת לנו לאבחן את מערכות היחסים הבעייתיות שלנו עם עצמנו או עם אחרים, ולשפר אותם בקלות ובאפקטיביות.

התחום של פנורמה חברתית מכונה גם ״פסיכולוגיה של המרחב” -

Mental Space Psychology.

בתוך הפנורמה החברתית ישנם חלקים מה NLP גשטלט, קונסטלציה משפחתית, דמיון מודרך ועוד.

הפנורמה החברתית הינה, מפתח עוצמתי שמאפשר לנו להגדיר בברור כיצד אנו רואים את עצמנו מבחינת דימוי עצמי וביחס לאנשים אחרים סביבנו: משפחה, חברים, מכרים, וגורמי סמכות.

גם לנושאים שונים בחיינו ישנם ייצוגים במוחנו, למשל: הצלחה, התמודדות עם שינוי, החלפת מקום עבודה, זוגיות, הורות, התלבטויות שבהן קשה לנו לקבל החלטה, פחדים וחרדות, אמונות לא מקדמות, אמונה ביכולת אישית להצליח ולשגשג.

כאשר אנו תופסים את עצמנו ביחס לעולם / וביחס לאחרים כ-״קטנים״, ״לא מסוגלים״, ״נועדנו לכשלון״… זו גם המציאות שניצור לעצמנו.

כמו כן, יש ייצוגים במוחנו לכל הדברים בחיינו, לדוגמא: אוכל, שתייה, סיגריות...

שינוי הייצוגים הפנימיים, משנה את המפה הלא מודעת שלנו ובהתאמה לכך משתנה המציאות האישית, הזוגית, המשפחתית ,החברתית והמקצועית.


כתוצאה מהשינוי תתקבל חוויה של שיפור בדימוי העצמי, בטחון עצמי, פתרון קונפליקטים, התמודדות עם אתגרים וחתירה למטרה - מדובר במפתח יעיל ומהיר לשינוי עמוק ומשמעותי בכל תחומי החיים.


עמנואל קאנט, פילוסוף בן המאה ה-18, נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים. קאנט טען שהתודעה האנושית יוצרת את מבנה החוויה האנושית ושכל תחושה, כל מה שאנחנו מודעים אליו, כל תפיסה זקוקה למרחב.

כ-100 שנים אחרי וויליאם ג׳יימס ב-1890 מייסד את הפסיכולוגיה כפי שהיא קיימת היום והוא שם את אבני היסוד לתפיסת המרחב.

האנתרופולוג האמריקאי אדוארד ט 'הול (1914-2009), בתחילת העשור של שנות ה -60,

חקר את ההתנהגות המרחבית (לא את המודעות למרחב או תפיסת המרחב שלנו), בוצע מחקר בו הציבו מצלמה בספרייה , מידי 15 דקות, החל מרגע שהגיעו הסטודנטים לספרייה, צולמה תמונה שלהם. הצילומים נמשכו מספר ימים, כך שהוא הצליח להבחין בתבנית התנהגותית שלהם. האנתרופולוג אדוארד ט 'הול מצא תבנית זהה של התפזרות הסטודנטים בחדר הספרייה בכל יום.

הפסיכולוג ג'וליאן ג'יינס מאוניברסיטת פרינסטון (1920-1997) הציג תיאוריה חדשה ונועזת על מקור התודעה ומנטליות קודמת הידועה בשם המוח הדו-קאמרי (דו חדרי) בספר השנוי במחלוקת אך זוכה לשבחי הביקורת "מקור התודעה בהתמוטטות" מוח דו קאמרי . ג'יינס הקדים בהרבה את זמנו, והתיאוריה שלו נותרה רלוונטית ומשפיעה כיום כמו כשהיא פורסמה לראשונה. הוא טען שכל דבר עליו אנחנו חושבים מוכרח להתקיים איפשהו.

כשאנחנו אומרים ״חתול״, אנחנו שומעים את המילה ״חתול״, המוח נאלץ ליצור את המושג- ליצור תמונה, כי לצלילים (או לאותיות , אם נכתוב את המילה) אין משמעות במוח.


ברברה טברסקי, היא פרופסור אמריטה פעילה לפסיכולוגיה בסטנפורד ופרופסור לפסיכולוגיה במכללת המורים של קולומביה. חקרה לאורך 40 שנים, פעולות קוגניטיביות מרחביות: מטאפורות, עיצוב, גרפים ומחוות המסמנות מנטלית במרחב 0כאשר אדם מדבר על משהו, הוא עשוי להביט לכיוון מסויים, להצביע על משהו, להחוות בידיים שלו).


הבלשן סטיבן פינקר, גם השתמש בהנחת היסוד, שהמרחב הינו האמצעי של המחשבות.

זה אומר שכאשר יש לנו מחשבה, המחשבה מתקיימת במרחב.

ברור שמבחינה נוירולוגית זה לא קיים, המוח משתמש במרחב או בתפיסת המרחב כדי לייצג דברים מסביבו.

הייצוג של המחשבה, נוצר על ידי המוח ונחווה במרחב כדי להפוך את החשיבה לאפשרית.

בפסיכולוגיה ההתפתחותית, מרחב הוא הדבר העיקרי! מאחר שהוא המרכיב הבסיסי בתודעה.

זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2014, ג'ון או'קיף, מיי-בריט מוזר ואדוארד מוזר, עסקו בשאלות : איך הגוף שלכם יודע היכן הוא נמצא? ואיך מוצאים את הדרך ממקום למקום? איך המידע הזה מאוחסן כך, שניתן יהיה לשלוף אותו במהירות ולהשתמש בו בפעם הבאה שנרצה ללכת באותה הדרך? הרי לא תמיד אפשר לשלוף את הניד ולהפעיל את אפליקציית וייז. זוכי הפרס גילו ״תאי מיקום״ - מערכת איכון פנימית, מעין GPS טבעי שמותקן לנו במוח. המערכת הזו מאפשרת לנו למקם את עצמנו בחלל וביחס לפריטים אחרים בסביבה, לנווט תוך תפיסה טובה של המרחק והכיוון ולעבד מידע על התנועה שלנו ועל מיקומים קודמים. כל אלה הכרחיים עבורנו על מנת שנוכל למצוא את דרכנו בעולם.

לכל אורך ההיסטוריה התעניינו פילוסופים ומדענים במנגנון שעומד מאחורי היכולת להתמצא במרחב. הפילוסוף הגרמני הנודע עמנואל קאנט טען לדוגמה שתפיסת מיקומנו במרחב היא יכולת מוחית טבעית שאינה תלויה בניסיון, ושבאמצעותה אנו מארגנים את העולם החיצוני ותופסים אותו.

פריצת הדרך המדעית הראשונה בתחום התרחשה באמצע המאה הקודמת, במעבדתו של חוקר הפסיכולוגיה ההתנהגותית אדוארד טולמן שבחן את כושר הניווט של חולדות במבוכים. טולמן טען שהחיות חוקרות את הסביבה ומתנסות בה, ובהדרגה יוצרות במוחן "מפה קוגניטיבית" שמאפשרת להן לנווט ולמצוא את הדרך האופטימלית במבוך.

התיאוריה של טולמן הייתה חדשנית אך לא הסבירה את המנגנון המורכב שבו נוצרת מפת הניווט במוח או את אזורי המוח שאחראים ליצירתה. רק בהמשך, כשהתפתחה טכנולוגיה שאפשרה לעקוב אחר פעילות תאי המוח באזורים שונים בזמן אמת, בזמן שחיות המעבדה ביצעו משימות ניווט, יכלו המדענים לגלות את מערכת הניווט הפנימית במוח ולהבין את המנגנון שעומד בבסיסה. בשנת 1971 גילה ג'ון או'קיף את אבני היסוד של מערכת הניווט. הוא מצא שתאי עצב מסוימים באזור במוח שנקרא היפוקמפוס , שקשור בזיכרון, פעילים כשהחולדה נמצאת במיקום מסוים. לעומת זאת, כשהיא נמצאת במיקום אחר תאים אחרים פעילים. כלומר כל מיקום שלנו במרחב מיוצג על ידי תאים פעילים במוח. או'קיף קרא לתאים הללו "תאי מיקום". הם גילו שיש מרכזים שאחראים על ייצוג של העצמי ושל האחרים במרחב- מה שנקרא מאוחר יותר ״פנורמה חברתית״.

הודות לעבודתו של איאן מקס ג׳ילקרייסט, פסיכיאטר שחזר לחקור את המוחות (ימני ושמאלי) בשנות ה-90 המאוחרות, ה- P מה- NLP מקבל משמעות נוספת מעבר לתכנות, בספר שהוציא בשנת 2010 בנושא- המוח הוא לא רק מכשיר לתכנון וניווט, הוא גם מתנהל בדומה למשקפי ״הולולנס״ מבית מיקרוסופט המראים את המציאות המורחבת ובו המציאות הרבודה. כלומר, דרכם (דרך המוח) אפשר להסתכל על הסביבה ולהקרין ייצוגים תלת ממדיים בשדה הראייה וחלקם מופעלים ע״י מגע או תנועת יד, זה אומר שהתודעה מאפשרת לנו לראות את המציאות, להיות מסוגלים להתבונן, לתפוס את מה שסביבנו ובאותו זמן להיות מודעים למפת העולם שלנו.

הפנורמה החברתית מוסיפה לנו ממד נוסף והפעם ל-L (שפה) מה- NLP , בקהילת הבלשנים הרבה אנשים מכירים בחשיבות המרחב, השפה היא מאפיין טיפוסי של בני האדם אבל בקדמת הבמה יש להניח את המרחב. ג׳ורג׳ לייקוף פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, זכה לפרסום רב בשל רעיונותיו על מרכזיותה של המטפורה במחשבה האנושית, בהתנהגות הפוליטית ובחברה, הוא אחד התומכים ברעיון שהמרחב הוא הגורם החשוב ואולי חשוב יותר מהשפה. ב-1987, כתב את תאוריית המרחביות של הצורה, כל החוויות הן תלת ממדיות ואילו השפה היא חד ממדית.

החוויות שלנו הן תלת ממדיות (הרעיונות, הזיכרונות, הרגשות, התמונות) וכדי לתקשר בשפה, לרוב אנחנו נעזרים בידיים שמייצרות השוואות תלת ממדיות לגבי מיקום הדברים במרחב המנטלי, ביטוי רק באמצעות השפה של סמלים או צלילים אחד אחרי השני, נותן מבנה לינארי, בו שלושת הממדים הולכים לאיבוד. לדברי ג׳ורג׳ לייקוף, הדקדוק בשפה נועד לקודד את שלושת הממדים של החוויה לתוך הממד היחיד של השפה.

אצל המאזין קורה התהליך בצורה הפוכה, הוא הופך את הממד היחיד של המילים ומקודד אותן לשלושה ממדים לפי מפת העולם האישית שלו.

הפנורמה החברתית הביאה את ההבנה שהשפה יוצרת את הדימוי המרחבי והמרחב הוא שיטת הארגון העיקרית של התודעה ולא השפה!

היבטים של הפנורמה החברתית על ה- N מה- NLP, נלמדו ממחקרים קוגניטיביים של ג׳ניפר גרוב, נמצא כי מההיבט הנוירולוגי, לכל אדם מרחב אישי שקוטרו משתנה מאדם אחד למשנהו בהתאם לתרבות.

השפעות נוספות יש לפנורמה החברתית בכל הקשור למרכיבי החושים, תתי האופנויות של המערכות החושיות, כאן נושא המרחב תפס את קדמת הבמה!

חשוב לציין שג׳ורג׳ לייקוף ופילוסופים רבים אחרים לפניו, שמו לב שאנשים לא יכולים לחשוב על מרחב ללא הקשר לזמן. דבר שמקבל ביטוי בטכניקות זמן ב- NLPובטכניקות השונות בפנורמה חברתית.

אני מלווה מתאמנים שלי בקליניקה באמצעות מודל הפנורמה החברתית בנושאים ותחומים שונים שבהם הם רוצים לחוות שינוי והתעצמות:

חרדות

העלאת הערך העצמי, הבטחון והדימוי העצמי (להיפטר מדימוי עצמי שלילי וליצירת דימוי עצמי חיובי)

שחרור מתחושת תקיעות בחיים ובכלל זה לשחרר מדפוסים בעייתיים ומעכבים שנוצרו בילדות

בעיות במציאות זוגיות ובזוגיות קיימת

מערכות יחסים מורכבות במשפחה ומחוצה לה (כולל הגברת אסרטיביות והתמודדות עם בעלי סמכות או עם אנשים שנואים)

קונפליקטים שמעכבים שינוי

לשנות אמונות מגבילות

בשונה מטיפול באמצעות מילים בלבד, אימון/הנחיה באמצעות המפה המנטלית הויזואלית האישית של המונחה מאפשר לנו לעשות תהליך קצר, ממוקד ואפקטיבי: לאבחן ולזהות במדויק את הבעיות הקיימות במודע ובעיקר בתת המודע, ובאמצעות הטכניקות משיטת ה-״פנורמה החברתית״ ליצור שינוי מוכח בחוויה האישית של המונחה לגבי עצמו ולגבי כל בעיה שממנה הוא סבל.

באמצעות שינוי קטן במפה המנטלית במרחב של המתאמן/ת נשפיע על כל חייו/ה.

פנורמה חברתית עוסקת באימות ישיר ובלתי רגיל עם העיבוד האוטומטי ומהיר של מחשבותינו בתת-מודע.

היכרות עם השיטה מאפשרת לגלות ולהגיב למצבים ביחסים בין-אישיים, שנוצרים בגלל "הבנה חברתית לא-מודעת".

שילוב התפיסה של פנורמה חברתית, עם הגישה הפרקטית של ה-NLP לוקחת את הרעיון ייצוגים חברתיים במרחב, הרבה מעבר לדיון התאורטי.

זהו מפתח מבוסס NLP שיכול באופן פשוט להיות שימושי בעבודה על יחסים עם הקרובים והאהובים עלינו, חברים, קולגות, ילדים, הורים, זרים, קבוצות, צוותים... ובגלל שרוב הבעיות שלנו בחיים לא קורים בוואקום, אלא יש קשר ליחסים בינאישיים, פנורמה חברתית עוזרת בכל הקשור לצמיחה והתפתחות אישית.










ביבליוגרפיה:

1.איך פנורמה חברתית™ משנה את נקודת המבט? - לומי רז

https://socialpanorama.co.il


2.המפה המנטלית כמדיום חזותי ומילולי - ברוריה בר-גל

https://www.gordon.ac.il/sites/gordon/UserContent/files/mapa-mentalit.pdf


3.קורס דיגיטלי האטלס של המרחב המנטאלי - דר' לוקאס דרקס באדיבות גב׳ לומי רז.

24 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול