top of page
  • תמונת הסופר/תמוניקה ידלין

מפתחות לפתיחת שנת לימודים



ראשון בספטמבר 2020 עוד רגע מגיע, הרגשה של חזרה לשגרה מוכרת וידועה, מין נעל בית ישנה ונוחה. עד שאנחנו נזכרים שהשנה זה קצת אחרת קבלנו ״כתר״ (קורונה בספרדית) לשאת ואיננו יודעים כמה יכביד, מה שכן זה מאתגר... אז מי חוזר לשגרה? בצורה כזו או אחרת כולנו- עם זה ילדים ותלמידים, הורים, סבים, דודים, צוותי חינוך, נהגים, מקומות עבודה ועוד. באופן טבעי כל פתיחת שנת לימודים מלווה בהתרגשות ובחששות.

לפנינו שנה מיוחדת אליה נוספו סמני שאלה שמגדילים את הלחץ והפחד: *מי הצוות החינוכי? (מעונות, פעוטונים וגנים- הורים לא פגשו את צוותי החינוך ומוסרים לראשונה בחייהם את היקר להם מכל, לדעת שם לא מספיק) *מי יהיה בקפסולה? *כמה ימים לומדים? תחילת שבוע? סוף? *מתי צריך לעטות מסיכה? *איך לשמור מרחק? וככל שמתקרב הזמן נוספות תחושות פיסיולוגיות- נשימה מואצת ודופק לא רגוע הפה מתייבש והזעת יתר

ראשית אפתח באמירה כללית מעולם ה-NLP: ״משמעות התקשורת היא בתגובה שמקבלים״ תקשורת מילולית, שפת גוף, הבעות פנים, תנועות גוף מעבירים מסרים לאדם שאנו מתקשרים איתו ולכן המתח והדאגה של משפחה, צוותי חינוך ומנהלים משפיע על המתח, הלחץ והדאגה של ילדים והתלמידים. משמעות התקשורת שהילדים והתלמידים קולטים את המתח, אי השקט וחוסר הוודאות של הסביבה והמערכת המלווה והתומכת והם עלולים לפתח חוסר ביטחון, חרדה ומצוקה.

מה עושים? הבחנה – בין האנשים השונים המעורבים: ילדים, תלמידים, הורים וצוותי חינוך (כן, גם אנשי חינוך חרדים ולחוצים) הפרדה- בין הצרכים השונים של האנשים המעורבים התאמה- תמיכה, ליווי וסיוע.


איך עושים?

10 מפתחות פשוטים וקלים ליישום


#1 רגשות החששות, המתח החרדות הם טבעיים, יש לתת להם הכרה ולאפשר הבעתם. רוב האנשים נבהלים מרגשות ולכן מרגיעים אותם: זה שום דבר... כמה עברו את זה כבר... אין ממה לפחד... אין לך ממה לחשוש... אמירות אלו מותירות את האדם עם רגשות המתח והחשש.


#2 ידע ידע אמין ואמיתי על המצב תמיד עושה את העבודה. חשוב לתת הסבר מקיף ומפורט המותאם לגיל, לאישיות ולמצב רגשי.


#3 הכוונה לדרכי התמודדות ופתרון לבדוק מה מסייע בהתמודדות בדרך כלל ואפשר ליישם אותו גם כעת.


#4 אימוץ נקודת מבט חיובית בעולם טובי המוחות עובדים על מציאת חיסון ותרופה. מערכת הבריאות והרפואה ערוכים לתת מענה. ההנחיות והפעולות שננקטות מאפשרים שליטה.


#5 אמונה בכוחות, במשאבים וביכולות שבנו להתמודד. ניתן להיעזר כאן בהנחת יסוד נוספת מגישת ה-NLP ״לכל אדם יש את כל המשאבים שהוא צריך בכדי להגשים את מטרותיו״ אין משהו שאנחנו רוצים ואין באפשרותנו להשיג. למה חשוב להטמיע את הנחת היסוד הזאת? אפקט ״הנבואה שמגשימה את עצמה״ או ״אפקט פיגמליון״ אנשים מגשימים את מה שהם מאמינים שהם מסוגלים להגשים, את מה שמצופה מהם או מה שאחרים חושבים שהם מסוגלים להשיג. ניסויים אלה נחקרו במסגרת של בתי ספר, תלמידים שבאופן אקראי לחלוטין נתנו למורים סיבה להאמין שהם חכמים יותר – הוציאו ציונים גבוהים יותר. במסגרת ארגונים, עובדים שהוגדרו באופן אקראי כמקצועיים יותר – הפיקו יותר. היו גם אין ספור ניסויים שהראו את הכיוון ההפוך, ציפיות נמוכות יותר – תוצאות נמוכות יותר. מכאן משתמע שהנחת יסוד זו מעצימה אותנו ואת אלה שמסביבנו, כשאנו בוחרים להאמין שיש לנו או להם את כל המשאבים להשיג את מה שאנו רוצים.


#6 שינוי זווית ראייה מבט מקרוב נותן זווית ראייה אחרת לגמרי מנקודת מבט מרחוק כשאנחנו מסתכלים מקרוב, זווית הראיה שלנו מוגבלת, אנחנו רואים גדול אבל מעט. כשנביט מגבוה-מרחוק, נראה אומנם קטן אבל הרבה יותר, תמונה רחבה ומפורטת יותר. זווית ראייה היא בחירה שלנו, זו הסיבה שלעיתים קרובה מומלץ ״לישון על הדברים״ לא להגיב מיד, למה? כי מרחק במקום או בזמן, מאפשרים לראות מנקודת מבט אחרת ונותנים גישה שונה להעריך דברים.


#7 שמירה על כללי בטיחות והנחיות משרד הבריאות יאפשרו לנו שגרה בטוחה ורגועה היגיינה אישית, מרחק פיזי, מסיכות יישמרו על בריאותינו ובריאותם של המשפחות והחברים שלנו.

במצבי מתח ודאגה הגוף שלנו מגיב אף הוא, הרגעת הגוף תעביר למוח מסר ש-"הכל בסדר, העניינים בשליטה ואפשר להירגע" והוא מצדו ישחרר חומרים מרגיעים אל הגוף.


#8 נשימה עמוקה האדם בחרדה הנשימה שלו מהירה ושטוחה. לשאוף עמוק אוויר (לדמיין שמריחים פרח) לנשוף לאט לאט (לדמיין שמכבים נר של יום הולדת לאט כי לא רוצים שייכבה)


#9 לימונדה כאשר האדם בחרדה ובמתח הפה שלו מתייבש, הולך יותר לשירותים ולעיתים סובל מהזעת יתר. שתיית מים או לדמיין סחיטת לימון חמוץ ביותר אל הפה. בדרך כלל תגרום להתחלת ייצור רוק בפה אשר מתחיל מעגל של הרגעת המתח.


#10 להיות כאן ועכשיו ה-"כאן ועכשיו" מחזיר את תחושת היציבות, הנוכחות והתפקוד, מסייע לחזור למיקוד מחשבתי. להרגעת המתח והחרדה יעזור כאן החיבור לגוף באמצעות הרגשת הכיסא עליו יושבים... תחושת הגב שנוגע במשענת הכיסא... תחושת כפות הרגליים הנוגעות ברצפה... לחוש כיצד הגוף חזק, בטוח ויציב בעולם.

בהצלחה

נכתב בהשראת המאמר, אמא ופאפא בדרך לבית הספר או כיצד יכולים ההורים והמורים לסייע לילדים ב 1 בספטמבר מאת יעל אברהם


26 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page