top of page
  • תמונת הסופר/תמוניקה ידלין

סליחה כמפתח להצלחה וצמיחה




עוד יום כיפור חלף עבר

וגם השנה עסקנו בהרהורים לגבי הסליחה...

למי לסלוח וממי לבקש סליחה

פעמים רבות, לאחר שמישהו פגע בנו

אנו מתנגדים לסלוח לו

אך כשאיננו סולחים

אנו עלולים לשלם על כך מחיר כבד

והראש ממשיך לעבוד ולא מרפה-

הייתי צריכה למחול לה,

אם אין מחילה יש מחלה,

תניחי למה שהיה...

ומצד שני הקול הפנימי אוצר לי-

אל תהי טיפשה אם תסלחי תחשפי שוב לפגיעה קטלנית עלייך לזכור זאת

או סליחה שלך מעידה על היותך נמושה

או היא אינה ראויה לסליחתי

או אי מתן סליחתי בפני בורא עולם זה המעט להחזיר לה על השפלתי

או הכעס הוא המניע לשינוי שלי והרצון העז שלי להצליח

ראשית שנה חדשה מזמינה התבוננות קדימה ותכנון –

מה היינו רוצים להשיג השנה?

מה אנחנו רוצים שיקרה?

ההתכוונות לדברים הגדולים מאפשרת ליצור תכניות ומעשים שיגשימו אותם.

יחד עם זאת נדרש לכבד הכוונה החיובית החבויה בבסיס ההתנגדות שלנו לסלוח שמטרתה להגן עלינו ולהבין שסליחה למעשה תתמוך בתוצאה שברצוננו להשיג עבור עצמנו!

לכן מיד בתחילתה מזמינה אותנו כל התחלה, תחילת שנה עברית, תחילת שנה לועזית לעוד סוג של התבוננות – התבוננות אחורה, הרהור ולמידה. יום כיפור מיועד למחילת עוונות וסליחה, בין האדם לסביבתו ולעצמו. גם אם אינכם מחוברים לפן הדתי של החג, החיים מזמנים פסק זמן לבדוק מה ניתן ללמוד מאירועי השנה החולפת.

הסליחה חשובה –אנחנו משקיעים מאמצים רבים ואנרגיות עצומות במאבק עם רגשות כעס וטינה, שנגרמים עקב פגיעה ממישהו אחר. מצב זה גורם לקושי רב הן לאדם עצמו, והן לבני משפחתו, חבריו ומכריו. יש אנשים שמבלים את רוב זמנם בעיסוק יתר בפגיעות ישנות, אשר מחבלות במערכות היחסים הנוכחיות שלהם, ומונעות מהם להמשיך בחייהם.

הסליחה היא מפתח לצמיחה וגדילה, המחילה מביאה לשקט נפשי. הסליחה היא קודם כל לעצמנו – אחרי שאנחנו מצליחים לקבל את עצמנו, כפי שאנחנו באמת- לא מושלמים, לעיתים שוגים, לפעמים מועדים וטועים, מידי פעם קטנים וקטנוניים, לצד יכולותינו היפות והטובות.

לכל אדם בעולם הזכות להיות נאהב בלי קשר למי הוא, מה הוא ואיך הוא.

ראשית האהבה צריכה לבוא מתוכנו אל עצמנו – אל תכונותינו היפות וגם אל הפגומות – הכול הוא חלק ממי שאנחנו, אי אפשר לקחת חלק ולזרוק חלק אחר. לכל בחירה שלנו נמצא הוכחות בעולם – אם נשנא את עצמנו, נמצא עוד אנשים שישנאו ויבוזו לנו. אם נאהב את עצמנו, נמצא מסביבנו אנשים שאוהבים אותנו.

כעס על עצמנו  כמה פעמים הלקיתם את עצמכם "אם רק היית נזהר זה לא היה קורה", "לעולם לא תלמד", "מה יהיה אתך", "אתה כישלון". השופט הפנימי לא מרפה -קשה לשאת את המשפטים האלה, הם פוגעים בנו מבפנים,

משאיר אותנו פגועים לעיתים חסרי אונים ומדוללי כוחות.

הפתרון, אימוץ הנחת יסוד משיטת ה-NLP-

״אנשים תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם באותו רגע״

ישנם רגעים שאנחנו לא בשיא או שאנחנו פשוט לא כל כך מחוברים למשאבים שלנו, אפילו ברגעים אלה אנחנו תמיד עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים – באותו רגע.

הנבירה בעבר הינה ברכה לבטלה. אין לנו השפעה על העבר אלא רק על העתיד. הכאה על חטא אינה מקדמת להתנהלות אפקטיבית, אלא מחלישה אותנו ומדללת כוחותינו.

הביקורת השלילית הרסנית ורק מנציחה המשך כישלון.

לעומת זאת ההבנה שבמצבים מסוימים אנו מקבלים החלטות שגויות, כיוון שאיננו מחוברים למשאבים שלנו, מאפשרת לנו לבחון את עצמנו ואת האחרים ממקום של חמלה ואמפטיה. באופן זה מתאפשר לנו לזהות מה מנע מאתנו לפעול בהתאם לטובתנו ולערכנו ולהפיק מכך למידה שתשרת אותנו בעתיד.

חמלה לעצמנו היא המפתח לשינוי – כאשר אנחנו מסוגלים לראות את עצמנו בחמלה כיצורים אנושיים, בעלי תכונות שונות ומגוונות, נפתחת האפשרות לראות גם את האחרים כך, בחמלה ובראיה שלמה ולא חד צדדית. 

בידנו הבחירה כיצד להגיב לטעות שעשינו, האם בכעס, אכזבה עצמית, תסכול וייאוש – או באהבה, סליחה ולמידה.





כנאמר בהנחת יסוד נוספת משיטת ה-NLP-

״בכל מצב נתון יש לפחות אפשרות אחת נוספת״


מה אפשר לעשות?

כאשר מישהו פוגע בנו, עוזר לראות את האירוע דרך העיניים של האדם האחר שהוא חלק מהאירוע.

נכנס לנעלים שלו וננסה להבין, איזה מחשבה עלתה לו בראש, מה הרגיש, מה מניע אותו וגרם לו להגיד או להתנהג בדרך מסוימת. לרוב מתגלה שהפגיעה נובעת מהפגם של האדם האחר ולא בגלל שאנחנו לא בסדר או שזה מגיע לנו. כאשר מישהו פוגע בנו, ברוב הפעמים הסיבה היא הקושי שלו. כאשר מצליחים לראות מהיכן בא האחר, את הדימוי העצמי הנמוך שלו, את הצורך האנושי לתפוס מקום, או אתגרים אחרים שהוא מתמודד איתם במרוץ החיים, קל יותר למחול על הפגיעה ולא לקחת אותה אישית.

לקראת השנה החדשה – בכל התחלה חדשה , בכל יום בשנה, שאלו את עצמכם:

  • איפה אני בוחר להתחיל מחדש באופן שונה?

  • מה אני רוצה להתחיל עכשיו?

  • איך אני יכול להתחיל מחדש?

  • למה אני שואף?

  • במה טעיתי?

  • האם אפשר להכניס יותר סליחה לחיים – כלפי עצמנו וכלפי הזולת? 

ולא פחות חשוב –

  • מה צריך להסתיים?

  • מה אינני רוצה יותר בחיי?

  • ממה אין מספיק בחיי?

  • האם אני מוכנה לקבל את עצמי עם הטעות הזו, ולאהוב את עצמי איך שאני?

  • האם יש משהו שאוכל לעשות כרגע כדי לתקן את המצב?

סליחה, קבלה עצמית, היכולת לראות דרך עיני האחר, כולם מפתחות לצמיחה שלנו ויש רק מה להרוויח מהשימוש בדרך הסליחה, ההתבוננות והצמיחה.


למה קשה לנו להתחיל דברים חדשים או להתחיל מחדש?

ובכן, כל התחלה חדשה, אם זה להתחיל לרוץ, לפתוח בדיאטה ולרזות, אם זו עבודה, מערכת יחסים חדשה, שינוי בחשיבה שלנו, רכישת דירה, או אפילו חתונה–עטופה בהתרגשות גדולה, אך לעיתים בתוך הרצון שלנו להתחיל במשהו חדש – נחבא גם קושי,הבולם אותנו להתחיל במשהו החדש, בו אנו חפצים כל כך.

לעיתים, אנו רואים את המטרה שלנו, אבל מרגישים, כאילו יש חומה בלתי נראית, העוצרת מבעדנו להושיט יד ופשוט להגיע אל היעד הנכסף שלנו.

יש מעין תחושה של “קיפאון” כשצריך להתחיל משהו חדש, תחושה האומרת, “בואו נישאר ביָשָן, במוכר ובידוע, במקום לשנות ולעבור למשהו חדש”.

למרות, שכנראה שהדבר החדש, יהיה הרבה יותר מוצלח ממה שיש לי כרגע, אך הישן הוא – המוכר והידוע, כמו נעלי בית ישנות, והחדש= מרגיש לנו כ -”לא נודע.”תחושת חוסר הוודאות מקבעת אותנו ואינה מאפשרת לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. אזור הנוחות ייחודי לכל אדם ובו הוא מרגיש הכי בטוח עם המוכר והידוע לו בשגרת חייו.

התחלה חדשה הינה חלק מהצמיחה האישית שלנו.

וצמיחה, כמו צמיחת הפרחים והעצים, הצומחים כנגד כוח המשיכה, גם הצמיחה שלנו, כרוכה במאמץ, ובנקיטת שינויים הכרחיים.

הקושי מורגש עוד יותר, כאשר תהליך הצמיחה אינו מלווה בתהליכי מודעות.

תהליכי המודעות הם אלו הגורמים והמזרזים את תהליכי הצמיחה והשינוי המיוחלים.

איתור הקשיים העומדים בפנינו, מהווים 50 אחוז מהדרך אל הפתרון.

מדובר במסע בו נדרשת עבודה על המודעות, במהלכו – זיהוי, פינוי ושחרור הדברים שחוסמים אותנו מלהשיג את מטרתנו וחלק נכבד יש לסליחה ולמחילה לעצמנו וחברנו כפי שציינתי קודם.

במהלך הדרך יציאה מאזור הנוחות שלנו וזו תאפשר קפיצת דרך משמעותית בחיינו.

קל לומר וקשה מאד לבצע ! בדרך כלל, יציאה מאזור הנוחות מלווה בייסורים, חששות ופחדים.

אדם יישאר באזור הנוחות – עד לרגע, שהוא מחליט, בעזרת כוחה של המודעות החדשה, לצאת משם ויהי מה.

כדי לצאת מאזור הנוחות – יש לעשות פעולה חדשה, משהו שלא עשינו או לא ניסינו בעבר.

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות"- אלברט איינשטיין

כשאנו רוצים לשנות את התוצאה – יש להתחיל מההתחלה – מהשורש,

״סוף מעשה – במחשבה תחילה״.

אני מאמינה, שהכוחות טמונים בכל אחת ואחד מאתנו.

בנו טמונים כוחות הריפוי, כוחות השינוי. כל אחד יכול לבצע שינוי ועכשיו!

״צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות״ ניל ארמסטרונג

נדרשים צעדים קטנים ולא החלטות ענקיות, הגדרת מטרה , תהיה צעד גדול לכיוון טוב יותר של חייכם.  

שנה טובה והרבה התחלות חדשות ונפלאות!

37 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page