היה הייתה פעם (כי עכשיו כבר לא!) אישה כבויה החיוך סר מפניה שפופה עיניה נרדפות היא הגיעה אלי בעקבות משבר בחייה ״תאום נפרשה בפני, איני יודעת כבר מי אני אבדתי את עצמי כמה חודשים לפני שפרשתי רציתי לפרוש כל חיי עבדתי במסירות אבל רגע לפני קבלתי רגלים קרות! אמרתי לעצמי, "אני לא אצליח, אני אפילו לא רצתי לנסות (פרישה מוקדמת), ועכשיו זה נגזר עלי". כמה פעמים אמרת לעצמך משפט דומה? היו ערניים: ביטויים כאלה יכולים לשבת חזק בראש שלנו ולהרוס את חיינו. מדובר כאן בחוסר אונים נרכש.
חוסר אונים כי הגיע הרגע לפרוש כנף לעזוב מסגרת מוכרת וידועה לטובת הלא נודע לעיתים זה לחזור הביתה ולבנות חיים חדשים ללמוד לחיות מחדש עם בן / בת הזוג להכיר את הערך שלי בלי התפקיד, המעמד והתיוג
מה זה חוסר אונים נרכש? המונח מדבר בעד עצמו. חוסר אונים נרכש הוא מצב, חשיבה והתנהגות המאופיינים בכך שאדם מתנהג בחוסר אונים – כלומר, מתנהל בפסיביות: גם כאשר יש לו הזדמנויות לשפר דברים שליליים בחייו, הוא נשאר סביל. כיצד חוסר האונים נרכש? חוויות חיים קודמות מובילות למצב דומה, שבו לאדם באמת לא הייתה הזדמנות להשפיע על דברים שלא התאימו לו. תופעה זו התגלתה על ידי הפסיכולוג האמריקאי מרטין זליגמן ב-1967. הוא ערך ניסויים בכלבים, ומאוחר יותר התוצאות אושרו במחקרים עם אנשים. אחת הדוגמאות המפורסמות, ניסוי בכלבים שבמהלכו קושרים כלב לעמוד בעזרת חבל, הכלב מנסה להשתחרר ללא הצלחה מספר פעמים ואחרי זמן מסוים, משאירים לו את הקולר עם החבל אבל משחררים את החבל מהעמוד, רוצה לנחש מה קורה אז? הכלב לא מנסה שוב! הוא משוחרר, רואה שהחבל לא מחובר לעמוד ועדיין לא מנסה!!!!! איך קורה דבר כזה? הכלב למד שאין ביכולת שלו לשלוט במצב, למרות כל המאמצים שלו, הוא לא יכול לשנות דבר ולכן גם כשהחבל משוחרר, הוא לא מנסה שוב! להתנהגות הזאת קוראים- ״חוסר אונים נרכש״ מצב שנוצר בעקבות חוויות קודמות ומרובות של חוסר שליטה על מצב לא נעים. נוצרה כאן למידה שאין לה קשר לנסיבות העכשוויות והיא זו שמנהלת את ההתנהגות. פעמים רבות אנחנו נמצאים במצב לא נעים למרות שאנחנו יודעים שלא טוב לנו אבל פשוט מאמינים שאין לנו ברירה שאין לנו דרך אחרת. מוכר לך? לרוב הסיבה נעוצה בחוויות ילדות, תקופת חיים שלא היה לנו את הכלים להתמודד בצורה נאותה, אבל עם השנים רכשנו ניסיון, התפתחנו, רכשנו יכולות וחוזקות והבעיה שנוצרה בילדותינו ממשיכה לכבול אותנו עד לחוסר מודעות להתפתחות שלנו ולכן אפילו לא ננסה שוב... והרבה פעמים אף ייווצר מצב של נבואה שמגשימה את עצמה, כלומר, ייווצרות מצב שבו באמת לא מצליחים לשנות דבר.
אז איך מטפלים בחוסר אונים נרכש? להזכיר לעצמי בכל יום אני גדל/ה אני מתפתח/ת אני משתנה אני מתבגר/ת כל יום אני מקבל/ת מפתחות חדשים להתמודדות שלא היו לי קודם ולכן פקחו עיניים, בכל מיני תחומים שגורמים לכם להרגיש ולחשוב שאין לכם שליטה ושאין באפשרותכם לשנות את המצב. תתחילו לערער, האם באמת אין לי מה לעשות, אולי למדתי את זה בעבר? בכל רגע אנחנו יכולים לחולל שינוי בחיינו, בכל רגע נתון אנחנו שונים מרגע לפני, חכמים יותר, חזקים יותר ואמיצים יותר- לא? הדרך להוכיח בידיים שלך, להחליט לעשות! אהבתם את הפוסט? שתפו אותי, אל תשכחו לשמור/לשתף אנשים שאתם אוהבים.