״החיים הם כמו גלויה
אתה מתחיל לכתוב ומשאיר רווח גדול בין האותיות המילים והשורות
הרי הגלויה גדולה ואין לך כל כך הרבה מה לכתוב
אבל כשאתה מתקרב לסוף הגלויה
אתה מגלה פתאום שהיא קטנה ממה שחשבת
ושיש לך לכתוב יותר מכפי שחשבת
אז אתה מתחיל לכווץ רווחים להקטין את האותיות
לדחוס את המילים להדביק את השורות
בניסיון נואש להכניס הכל
בדרך כלל אינך מצליח
לפעמים הדבר החשוב ביותר שרצית לכתוב לא נכנס
ולפעמים לגודל האסון
אפילו מקום לחתום את שמך לא נותר לך״
מתוך 'ציוני דרך', הרב ריסקין
יש לנו בעיית פרספקטיבה
אנחנו לא רגילים להסתכל על החיים בטווחים ארוכים
ומקבלים החלטות מקומיות ומידיות
ולכן
יש אנשים,
שיראו בקושי שלהם בחיים 🚧
סמל של אין פתרון, תקועים.
ויש אנשים,
שיראו בקושי שלהם בחיים
סמל של זכות קדימה 🔻
מותר לי לפרוץ גבולות ולהתבלט.
יש אנשים, שיראו בקושי
סמל של אין כניסה⛔
אין סיכוי שאצליח, בטח אכשל.
יש אנשים, שיראו בקושי
סמל של דרך חד סטרית ⬆️
הדרך שלי היא הדרך היחידה.
יש אנשים,
שיראו בקושי שלהם
כסמל של כיכר 🔄
ילכו הלוך ושוב, יתקדמו ויחזרו לסורם.
יש אנשים שלא יראו את הפס הלבן
ויסכנו את עצמם בתאונה.🩺
יש אנשים שיעקפו את האחר בקו מקווקו
ורק להוכיח שהם יכולים יותר⚠️.
יש אנשים שיסעו בזהירות אחר האחר
ולא יצאו מגדרם לשנות.
יש אנשים שיסעו במהירות אחר האחר 🚸.
ורק להשתוות לו.
בחיים יש לנו הרבה פרשות דרכים🔀
ואין דרך אחת שהיא טובה או עדיפה
הבחירה שלנו בדרך
היא הכי טובה והכי מתאימה לנו
כל זמן שאין אנו פוגעים בעצמנו או באחר.
נהגו כלפי עצמכם בחמלה
לרוב קל לנו לסלוח לאחר ולא לנו
מותר ורצוי להרים ראש
להביט ולראות את הדרך
לחפש מסלולים שונים
ולהחליט באיזה שביל ללכת
לבחור את אפיק ההשקעה שלך
ובהתאם ליצור תְּוַאי שמתאים לך
אם אתם זקוקים להכוונה
ולמציאת הדרך שלכם
אשמח להושיט היד ולהעניק ה- 🔑 להצלחה 💫
מוניקה