הנחות יסוד בשיטת ה-NLP

הנחות היסוד (אקסיומות) של ה-NLP הם אמונות או תבניות חשיבה שאינן בהכרח נכונות מדעית, זה בעצם כל רעיון אותו אנחנו לוקחים כמובן מאליו, רעיון שאין אנו בודקים את אמיתותו ואנחנו מבססים רעיונות חדשים על נכונותו.

הנחות היסוד מהוות ערכים נעלים שמשמשים נר לרגלי הדוגלים בשיטה. מדובר בסדרה של אמונות מנחות שכאשר אנו מאמצים אותן,

הדבר מגביר מאוד את האפקטיביות של התנהלותנו בחיים ושל התקשורת הבינאישית שלנו.

הנחות אלה הן אמונות הליבה של ה-NLP, כשנאמץ אותן, הן ישנו את חיינו.

הנחות היסוד מהוות את הבסיס לכל הטכניקות, ולכן הן צריכות להיות במודעות של כל מי שרוצה לשדרג את חייו באמצעות גישת ה-NLP. רבות מהנחות היסוד מתבססות על העקרונות של מילטון אריקסון. לאריקסון היו אמונות ועמדות מסוימות לגבי בני אדם, ועם כל אדם עבד בטכניקה אחרת על בסיס גישתו ואמונותיו הבסיסיות. כל הנחות היסוד כבר נמצאות בלא מודע שלכם, הן תמיד היו במאגר הגדול של הלא מודע, שם נמצאים כל המשאבים שלכם. ברגע שתאמצו את ההנחות כאמונות מנחות –חייכם ישתנו.

שלוש עשרה הנחות היסוד של ה-NLP:

#1.הכישלון שכר לימוד להצלחה

אדייק ואציין שזו נגזרת של הנחת היסוד

לכל אדם יש את כל המשאבים.

אין הצלחה אמיתית בלי כישלונות בדרך,

הכישלונות בונים את ההצלחה –

אז בואו נצא להיכשל ולהצליח.

המערכת בה כולנו חיים ומתעצבים דוחפת אותנו כל הזמן קדימה להצלחה

והלאה מן הכישלון. לעשות הכל כדי להצליח והכל כדי לא ליפול.

גם אני התנהלתי שנים רבות כך,

הִתְפַּכַּחְתִּי – זוהי טעות גדולה מאוד!

אני לחלוטין בעד ללכת בכל הכוח קדימה ולעשות את כל מה שנדרש על מנת להשיג את התוצאות שאנחנו רוצים בחיים שלנו.

אבל, והאבל פה הוא חשוב, אם תשאלו כל אדם שאי פעם הצליח בגדול –

וזה לא משנה אם הוא הצליח בגדול ברמת הקריירה שלו,

במשפחה שלו או במערכות היחסים שלו עם אנשים אחרים –

כולם יגידו שהם נכשלו המון בדרך.

הכישלון הוא המשוב הטוב ביותר בדרך להצלחה,

תלמדו מההצלחות שלכם ותלמדו מהכישלונות שלכם,

רק השילוב הזה יביא אתכם לאן שאתם באמת רוצים.

פָּקַחְתִּי עיניים והבנתי שהכישלון היחיד שהוא באמת כישלון,

הוא כישלון שאנחנו נכשלים ללמוד ממנו ולא לוקחים עליו אחריות –

"נכשלתי כי... (משהו חיצוני- הוא\היא\הם\זה\הדבר ההוא) הרס לי"

זה תוקע, חוסם, בולם ומשתק.

הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה,

צאו להיכשל – צאו להצליח.

זה הניצחון האמיתי, לעשות.

#2. אנשים עושים תמיד את הבחירה הטובה ביותר

הניסוח המלא של הנחת היסוד הוא:

אנשים עושים תמיד את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם באותו רגע.

כמובן, שהנחת היסוד הזו מתייחסת לעובדה שלא בכל רגע נתון אנחנו מחוברים לכל המשאבים שלנו, לכן, בדיעבד אנחנו המון פעמים מסתכלים על בחירות שלנו ולא מבינים איך זה יכול להיות שבחרנו בדבר הזה.

המון פעמים זה יוצר תסכול מהבחירה.

מעבר לכך המון פעמים קורה שאנחנו מראש מחליטים,

שנפעל בצורה מסויימת ובזמן אמת אנחנו בוחרים להתנהג אחרת,

מסתבר לנו לאחר מעשה שכביכול היינו צריכים להקשיב להחלטה שקיבלנו מראש.

הנחת היסוד הזו דורשת מאיתנו להבין,

שאנחנו מקבלים תמיד את ההחלטה הטובה ביותר שאנחנו מקבלים ברגע קבלת ההחלטה, זה אמור לאפשר לנו חופש מטינה כלפי העבר, חמלה כלפי עצמנו ויכולת ללמוד מהחוויות האלה בצורה הטובה ביותר.

כשאנחנו מתבוננים על אנשים אחרים זה יכול לעזור לנו לקבל אותם

ולשים את עצמנו במקומם,

לראות איך ההתנהגות הזו באה מתוך הכוונה הטובה ביותר –

מה שיגרום לכך שננהג מתוך אמפטיה וקבלה כלפי עצמנו וסביבתינו.

#3. ״האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מופנית״

הנחת יסוד המגיע מגישת ה-NLP

האומרת שכאשר מתמקדים במשהו מסויים הוא מתרחב וגדל.

כשאני מתכווננת אל הדברים השליליים או הבעיות בחיי, כל האנרגיה שלי תזרום בכיוון של מציאת בעיות ותשומת הלב שלי תהיה עסוקה בבעיות ולא בפתרונות. לעומת זאת אם אתכוונן לפתרונות בחיים, תשומת הלב שלי תתכוונן למציאת פתרונות ולשם תזרום האנרגיה שלי.

דוגמאות נפוצות הן נשים בהריון שלפתע רואות המון נשים בהריון ואנשים שרכשו רכב ופתאום רואים את הרכב הזה בכל מקום.

הרי הם תמיד היו שם אך משהו בתשומת הלב הנוכחית שלנו גרמה להם להיחשף בפנינו באופן בולט. כאשר מתמקדים במשהו מסוים והוא מקבל את התייחסותינו,

הוא נוטה להתרחב ולהתעצם וחלקים נוספים מאותו הדבר נחשפים בפנינו.

בדומה לתורת הקוואנטים, או פיסיקת הקוואנטים, המדגישה את הרעיון הזה בבואה לחקור את המרכיבים התת אטומיים הכה חמקמקים, שעצם התבוננות החוקר בהם משנה את הוויתם, וכך אובד לו המרכיב המדעי הקדוש: "אובייקטיביות".

המוח שלנו הפועל בצורה מושלמת בשביל למצוא פתרונות, אם ניתן לו משימה הוא ימלא אותה אנחנו נשים דגש על כיוון תשומת הלב שלנו, נלמד לתת למוח שלנו את ההוראות המתאימות בכדי שיוביל אותנו למקומות אליהן אנחנו רוצים להגיע.

כלומר, אנשים אשר כל הזמן מתמקדים בבעיות ובהיבטים השלילים בחייהם, ימצאו אותם שוב ושוב מכיוון שכל תשומת הלב שלהם מתמקדת בשלילי שזו בתורה מייצרת עוד ועוד מהשלילי ומהבעייתי. גם כאשר יש מסביבם היבטים חיוביים רבים, המודעות שלהם לא תתפוס זאת ולא תבחין בכך. בשורה התחתונה, גישה שלילית מייצרת מציאות שלילית.

מצד שני, אנשים בעלי גישה חיובית יהיו מוכוונים לראות תמיד את החיובי ואת הפתרונות לכל סיטואציה, האנרגיה שלהם תזרום לכיוון "היש" , ידעו לייצר את החיים טוב יותר מאשר חבריהם הפסימיים.

מבחינה מחקרית, נעשו אין סוף מחקרים המנבאים מדדי הצלחה

כגון: רמת חיים, איכות חיים, שביעות רצון מהחיים ועוד...

וניכר פער אדיר לטובת אותם אנשים בעלי גישה חיובית לחיים.

בשורה התחתונה, אנשים בעלי גישה חיובית יצליחו יותר בכל פרמטר,

לעומת אנשים בעלי גישה שלילית.                                                                                 

להסברת הנחת יסוד עוצמתית זו,

סיפור אינדיאני יפהפה שמבהיר את העניין בצורה פשוטה וקסומה:

ערב אחד סיפר אינדיאני זקן לנכדו על המאבק המתרחש בנפש האדם.

"ילדי, הקונפליקט הפנימי, המאבק, הוא בין שני זאבים בתוך כולנו:

זאב אחד הוא כעס, קנאה, צער, חרטה, תאוות בצע, יוהרה, רחמים עצמיים, אשמה, עלבון, נחיתות, שקרים, והתנשאות.

הזאב השני הוא הנאה, שלום, אהבה, תיקווה, שלווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפתיה, אמת, רחמים ואמונה.

הנכד חשב לרגע ושאל את סבו: ואיזה זאב מנצח?

האינדיאני הזקן חייך וענה בפשטות: זה שאתה מאכיל ..."

#4. ״מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית״

כל התנהגות היא בעלת כוונה חיובית עבור האדם

בבסיסו של עולם ה- NLP קיימת הנחת יסוד הגורסת כי כל התנהגות אנושית –

גם אם היא התנהגות שלילית – עומדת מאחוריה כוונה חיובית.

הכוונה החיובית היא כלפי מבצע הפעולה עצמה ולא כלפי הזולת.

מבצע הפעולה פועל ממניעים שמטרתם להיטיב עימו.

כל דבר שאנו עושים תמיד תורם לנו בצורה כזו או אחרת,

אנו לא פוגעים או הורסים לעצמנו אלא רק מנסים לגרום לטוב.

מאוד קל לזהות כוונה חיובית, כשנוהגים באופן רגיל המתאים לכללים החברתיים,

לדוגמה – הקפדה על תזונה נכונה כדי להיטיב עם הבריאות שלנו.

אבל מה קורה כאשר מתרחשת התנהגות שלילית?

האם גם אז נוכל לראות מבעדה את הכוונה החיובית?

לדוגמה:

ילד המכה את חבריו לכיתה...

ילדה שמפריעה כל שיעור והמורה מוציאה אותה החוצה למנהלת....

״דחיינות״, אנשים רבים חושבים שדחיינות היא התנהגות שנועדה לפגוע בעצמנו או שמגיעה מתוך עצלנות .

אך האמת היא-

שהילד המכה – זכה בתשומת לב הילדים שפגע בהם וכן בתשומת לב צוות החינוך שהעיר לו. שהילדה המפריעה, סבלה מהפרעות קשב – זכתה לצאת החוצה מהכיתה כדי להתרענן מאחר והגיע לקצה יכולת הקשב שלה.

שדחיינות בדרך כלל נובעת מתוך רצון בסיסי להגן עלינו מאיום לא מודע,

או מתיוג מסוים של האדם את עצמו.

ברגע שימצא את הדבר המדויק שממנו תת המודע שלו רוצה להגן עליו בהתנהגות הדחיינית, יקבל אותו כחיובי עבורו ויוותר עליו, ואז יוכל להגיע לרמות חדשות של אפקטיביות.

כאשר אנו מכירים בכוונה החיובית אין זה אומר כי אנו מסכימים עם ההתנהגות,

זה רק עוזר לנו להבין את המניע שעומד מאחורי ההתנהגות

. אם לפני היינו מגיבים בכעס כלפי עצמנו או בן/בת הזוג שלנו, ילדינו, חברינו וכו׳

עכשיו נוכל להגיב בצורה אפקטיבית ולגרום לשינוי.

אמונה בכוונה החיובית באה לידי ביטוי גם בשינוי פנימי שלנו. כאשר אנו מבינים כי מאחורי אמירות כגון "אני אף פעם לא אצליח"

מסתתרת כוונה להגן מפני כישלון, או מאחורי התנהגות אגרסיבית מסתתר הצורך בתשומת לב,

קל לנו יותר להביע חמלה כלפי סביבתנו או עצמנו ולסלוח.

כאן גישת ה- NLP מתגייסת לעזרתנו על-ידי שימור הכוונה החיובית

לצד החלפת ההתנהגות השלילית באפשרויות חיוביות המספקות את אותה כוונה חיובית. בדרך חלופית.

רוב האנשים לא יוכלו לשים את האצבע על המניע החיובי,

לא כי הם מנסים להסתירו, אלא כי הם אינם מודעים לו ברוב המקרים.

הם מודעים למעשה שלהם, גם אם הוא שלילי מיסודו אך לא מודעים לסיבה,

לעתים מדובר בדפוס הנמשך שנים ונגרר עוד מהילדות

ובעזרת דמיון מודרך ושאלות מנחות ניתן לחשוף אותו.

נשאל את עצמנו –

1.מה מאפשרת לך ההתנהגות הזאת?

2.מה ההתנהגות הזאת נותנת לך?

3.מה תפסיד/י אם תפטר/י מההתנהגות?

לאחר שזיהינו את המניע החיובי, נבודד אותה מההתנהגות בפועל.

כי ״האדם וההתנהגות שלו הם שני דברים נפרדים״

אנחנו איננו ההתנהגות שלנו.

לכן נוכל תמיד לשנות את ההתנהגות שלנו, אם רק נרצה.

ועתה נשאר לעשות רשימה של התנהגויות חיוביות חלופיות

שאפשריות בשבילך, מתוכן את/ה יכול/ה לבחור...

#5. ״תמיד יש אפשרות נוספת״

גישת ה-NLP הגדירה כמה הנחות יסוד עליהן מושתת המודל כולו.

אחת ההנחות גורסת כי: "תמיד יש אפשרות נוספת".

לפי הנחה זו, תמיד, גם כשנראה שהגענו למבוי סתום, קיימות עוד אפשרויות.

זה אומר שאם נשקיע עוד זמן ואנרגיה בחשיבה ונגלה גמישות מחשבתית,

תמיד נוכל למצוא אפשרויות נוספות,

האם באמת, בכל מצב, תמיד יש עוד אפשרויות?

אם כן, מדוע כל כך הרבה פעמים אנו חשים כי הגענו למבוי סתום?

כמה פעמים אנו אומרים: ״אין לי ברירה״,

אם ננתח אמירה זו, נגלה שפסלנו מראש אפשרויות רבות ועל אחרות לא חשבנו בכלל. גם כשנראה שאין עוד רעיונות, אפשרויות נוספות מתגלות פתאום כשחושבים מחוץ לקופסא. בניתוח הרעיונות מן הסתם יפסלו רעיונות רבים, אך אחרים, שלא נלקחו בחשבון לפני כן יכולים להימצא כמתאימים מאוד ואף כפורצי דרך. זכרו, תמיד, תמיד קיימת עוד אפשרות.

אין זה אומר שנוכל למצוא תמיד אפשרות מושלמת,

אלא אחת שנהיה שלמים איתה.

לעולם לא נגמרות האפשרויות לבחירה!

יש קטע קטן מאליס בארץ הפלאות שמציג בצורה מעניינת מאוד את הבחירות שלנו:

"החתול רק הרחיב מעט את חיוכו. "טוב, עד כאן הוא מרוצה", חשבה אליס, והמשיכה. "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.

"לא איכפת לי כל-כך לאן – "אמרה אליס.

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.

"– בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר.

"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה"

. מתוך ״הרפתקאות אליס בארץ הפלאות״ / לואיס קרול

אליס מרבה לשאול את החתול לאן היא צריכה ללכת,

אך היא איננה מבינה שבשביל לדעת באיזו דרך לבחור ללכת,

צריך קודם כל לדעת לאן היא רוצה להגיע.

הרי גם אם לא נעשה שום דבר נגיע לתוצאה כלשהי לא?

אם אנחנו רוצים להגיע לתוצאה מסוימת

אנו צריכים להיות אקטיביים -לבחור!

ובשביל לבחור אנחנו צריכים לדעת,

מה אנחנו רוצים

ומה האפשרויות העומדות לפנינו.

ההנחה הזו מדהימה, מאחוריה ההבנה,

שאנו בעלי בחירה ובעלי השפעה אמיתית על ההחלטות בחיינו,

שאין מצב כזה שלא קיימת אפשרות נוספת.

ושתמיד אפשר למצוא את האפשרות שאנחנו סבבה איתה.

גישה מאוד אופטימית

ומאפשרת להימנע מתחושת חוסר אונים ולחוש שליטה ובחירה.

הנחת יסוד זו תאפשר לנו להמשיך ולחשוב במונחים חיוביים בכל מצב.

#6. ״אפשרי בעולם-אפשרי בשבילי״

כלומר כל מה שמישהו בעולם הצליח לעשות, גם אני יכול להצליח. נשמע הזוי?

נלסון מנדלה אמר שדבר נראה בלתי אפשרי רק עד שהוא מתבצע.

הנה כמה דוגמאות מפורסמות למה שנראה היה בלתי אפשרי:

שליחת מעבורת למאדים, תרופה לאיידס, השתלת איברים, מדפסת תלת ממדית, הפריות חוץ גופיות ופונדקאות ...

כך גם בחיינו הפרטיים, לא פעם נדמה לנו כי דבר מה אינו אפשרי.

ההנחה הזו הופכת לאמונה, אמונה מגבילה, וכדרכה של אמונה היא מוצאת אין סוף הוכחות שמצדיקות את אמתותה.

מרגע שאנו נולדים אנו מאמצים לעצמנו נקודות מבט על החיים, כל אחד מאתנו אימץ לעצמו את נקודות המבט שלו, נקודות מבט שנרכשו במפגש שלנו עם ההורים שלנו, בהשפעת החינוך שלהם שהוא לא רק מה שהם אמרו לנו באופן ישיר על התנהגותנו אלא גם ובעיקר על פי איך שהם התנהגו פעלו בסיטואציות החיים שלהם, כי חלק גדול מה-"חינוך" הוא חיקוי של דמויות משמעותיות בחיים שלנו. נקודות המבט שאימצנו לעצמנו הם גם בהשפעת המשפחה שלנו – במעגל האישי ובמעגל המורחב, בהשפעת אנשי החינוך שפגשנו בדרך, ובהשפעת החוויות החברתיות והלימודיות אליהן נחשפנו. אם כך לכל אדם יש נקודות מבט משלו על החיים על פני האדמה, לכל אדם ה-DNA הייחודי שלו שנוצר מסך כל החוויות שלו בחייו. מכך אנו מבינים שמציאות היא סובייקטיבית ואנו רואים אותה דרך סלילי ה-DNA שלנו.

מאחר שלכל אדם ה-DNA נקודות המבט על אירועים בחיים שונות ומכאן שגם ההתייחסות אליהם וההתנהגות בהתאם.

כדאי לדעת שכולנו מיוחדים אבל בעניין של נקודות מבט מגבילות אנחנו לא שונים,

לכולנו יש כאלו. זהו דרכו של המוח האנושי לקלוט מידע לקטלג אותו בתבניות, לעשות סדרים על מנת להבין טוב יותר את המרחב בו אנו נמצאים ולאפשר לנו לתפקד בו.

בואו נכיר מעט נקודות מבט שאנו מאמצים לעצמנו מבלי שנשים לב: 

כשהייתי ילדה התקשיתי מאוד באנגלית, נשארתי עם חשש גדול מאוד בבואי להיבחן ו/או לדבר עם השנים הגעתי למסקנה המתבקשת ״יש לי נכות בקליטת שפות״ וכך בהתמודדויות הבאות עם שפת האנגלית נכשלתי בוודאות, מבלי שידעתי והבנתי שבחרתי באמונה מגבילה. מבחינתי ״אני גרועה באנגלית = וזו עובדה!״ בעוד שלמעשה העובדה היחידה היא שהיה לי קושי בילדותי במבחן הראשון באנגלית (אפילו לא נכשלתי מבחינה פורמלית).

או   

בחיים צריך להילחם על מנת להשיג מה שאנו רוצים! – מי אמר שצריך להילחם?

או

מי שנולד עשיר יהיה עשיר! – מה עם כל הנובוריצ׳ים?

הם באו ממשפחות עניות ועשו את הכסף בעצמם.

או

רק עבודה קשה משיגה תוצאות- האם עבודה צריכה להיות קשה?

יש עוד הרבה מאוד דוגמאות לנקודות מבט על הרבה מאוד תחומים בחיינו

כמו זוגיות, חברות, בית ועבודה.

לכן נסתפק בלומר שלכולנו יש לנו נקודות מבט שמפעילות אותנו גם כאשר אנחנו לא מודעים להם. 

מה יאפשר לנו לשחרר נקודות מבט שאינן מיטביות אתנו? 

אפשר להתחיל לשים לב למילים ממשפחת ה- חמ"ץ = חייב, מוכרח, צריך.

כאשר אנו משתמשים באלו המילים נוכל לשאול את עצמנו:

*האם אני באמת צריך\ מוכרח\ חייב?

*איך העשייה הזאת בחיי הפכה לאין ברירה?

אפשר להתחיל לשים לב לאמירות שלנו על החיים,

כאשר אנו שומעים את עצמנו אומרים:

-שמשהו לא אפשרי עבורנו

-שמשהו לא מציאותי מבחינתנו

בנקודה הזו, כנאמר ״בעוד הברזל חם״ להיזכר,

שהמציאות אין לה כל משמעות פרט למשמעות שאנו נותנים לה דרך נקודות המבט שלנו. 

אז, אם הכל אפשרי בעולם וכל המגבלות שלנו הן נקודות מבט שלנו –

יש לנו האפשרות לשחרר נקודות מבט מגבילות,

לבחור נקודות מבט חדשות וליצור לעצמנו את המציאות שאנו מבקשים לחיות בה. 

זיכרו :

אפשרי בעולם - מישהו כבר עשה את זה

אפשרי בשבילי - אם מישהו עשה גם אני יכול לעשות

ותוספת קטנה שעושה שינוי גדול

מגיע לי - השאלה האם אני חושב/ת שמגיע לי, האם אני מאמין בעצמי?

#7 ״לא משנה מה את/ה חושב/ת שאת/ה,

את/ה תמיד הרבה יותר מזה! ״

רובנו מכירים את הספר ״פו הדוב״

ספר ילדים שחיבר הסופר הבריטי אלן אלכסנדר מילן.

הספר יצא לאור ב-1926 ונאמר בו:

״אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין,

חזק יותר מאיך שאתה נראה

וחכם יותר מכפי שאתה חושב.״

ובשנת 1970 נכתבה הנחת יסוד בעולם ה- NLP (ניתוב-לשוני-פיסיולוגי)

״לא משנה מה אתה חושב שאתה, אתה תמיד הרבה יותר מזה! ״

הדרך לעודד אנשים להמשיך להתאמץ, היא לצפות מהם למצויינות

שבאה ממאמץ ועבודה קשה ועל כך יש לשבח אותם.

לרוב הורים, אנשי חינוך ומנהלים משדרים שרק ההצטיינות-

הציונים וההישגים הם חשובים,

תוך שהם מתעלמים מכמה דברים חשובים מאוד:

🗝 הדרך

🗝 למידה אוטונומית

🗝 ההשקעה

🗝 והמאמץ

כשהמרדף הינו אחרי הצטיינות, ציונים גבוהים ותוצאות מעולות

ישנם תלמידים וילדים שלא עומדים בקצב

ואז הביטחון העצמי שלהם מתערער

יוצא מזה שהם לא נהנים מהדרך

הם לומדים שהם חייבים להיות מושלמים ופרפקציוניסטים.

המצויינות חשובה מאוד, אך אנשים מצויינים אינם בהכרח מושלמים.

המצויינות נוגעת במהות, הינה אבן דרך בשביל ההצלחה.

לעומת זאת השלמות נוגעת בנראות ומכוונת תוצאה.

אם המושלמות דורשת רגע מושלם כדי לא לטעות ולהיכשל.

אז המצויינות מאפשרת בחירה בין מסלולים, שבילים, נתיבים ודרכם

הרצון למצויינות מאפשר חוויה והנאה מטעויות, מכישלונות ומהדרך.

התוצאה=הציון אינם חשובים אלה המסע אליהם.

המושלמים השואפים להצטיינות, תמיד מודדים עצמם ביחס לאחרים

ולכן תמיד ימצאו מישהו טוב מהם, דבר שעלול להביא לדיכאון, חרדה ודחיינות.

אנשים החיים לפי ערך המצויינות, נוטים למדוד עצמם ביחס לעצמם.

ההבנה שהם טובים יותר מיום אתמול, מביאה אותם-

להעז, לנסות, להתחיל, לצעוד קדימה...

כי הם אינם חוששים לטעות! כי הם רואים בכישלון שכר לימוד להצלחה.

#8 ״משמעות התקשורת בתגובה שבאה בעקבותיה״

כמה פעמים דיברתם עם מישהו ולא צפיתם את התגובה בצד השני

כי הוא או היא פתאום כעסו, נעלבו, פרצו בצחוק הסטרי

ואתם נעלבתם או בכלל הפתיעו אתכם בתגובה?

התשובה מצויה בהנחת יסוד משמעותית מאוד מעולם ה-NLP

״משמעות התקשורת היא בתגובה שמקבלים״

תקשורת מילולית, שפת גוף, הבעות פנים, תנועות גוף

מעבירים מסרים לאדם שאנו מתקשרים איתו .

בעצם זה אומר שכדי לנהל תקשורת אפקטיבית,

על בני האדם לקחת אחריות על התקשורת הבינאישית שלהם.

כשאנחנו מעבירים מסר ומקבלים תגובה "לא לעניין" –

אנחנו נוטים להאשים את הצד השני

ובינתיים תקועים ברגשות שליליים של תסכול, כעס, תקיעות, ייאוש, חוסר אונים.

אנחנו נוטים לחזור ולהעביר את המסר באותו אופן כמו בפעם הראשונה

ולא מבינים איך הצד השני עדיין לא הבין אותנו. 

"מיליון פעם אמרתי לך לסדר את החדר,

כמה פעמים אפשר לחזור ולבקש ?״

או

״סדרת את התיק למחר?

כמה פעמים צריך להזכיר לך?

אם נשכיל להבין שהאחריות למסר,

המפתח להשפעה על תגובת הזולת

ויצירת תקשורת אפקטיבית היא בידנו –

הרי ששינוי ב-״איך״ שנעביר את המסר

יגרום לצד השני להבין אותנו טוב יותר.